Copy
GCL
Global Comparative Law
משפט משווה גלובלי
האתר הישראלי היחיד למשפט משווה בדיני תאגידים
חיפוש פסיקה בארה"ב, אנגליה, קנדה, אוסטרליה וסינגפור

www.gcl.co.il
The Court Reporter
Our global legal news on Your desk
www.gcl.co.il/LawRev  

הלכות חדשות בעולם
דיני חברות - דיני ניירות ערך - משפט עסקי
הבראה ופירוקים - איגוח - מתווכים פיננסים

ניוזלטר 296 - 12/02/2020

חברי מערכת:
ד"ר צבי גבאי
ד"ר דב סולומון
יפתח אבן טל
ורד שיידמן - עורכת ראשית
עיקרי ניוזלטר זה
 
דילול ודבוקה
  • טענה לקיומה של דבוקת שליטה במסגרת המחלוקת על סטנדרט הביקורת השיפוטית.
  • האם משקיעים שתיאמו אסטרטגיות השקעה במשך עשרות שנים, התגבשו לכדי דבוקת שליטה?
  • קטלוגה של עילת תביעה של דילול כעילת תביעה נגזרת והלכת Gentile הקובעת חריג בהתקיימה של שליטה בחברה.
  • המבחנים לקביעתה של "דבוקת שליטה" לצורכי הפיכתה של עילת הדילול לעילת תביעה דואלית.

קלאסיקה:
  • טענות של דילול הון אסור בחברה מגבשות עילות תביעה נגזרות בלבד, משום שדילול בערך הון המניות של החברה הוא התוצאה המתחייבת (מנקודת ראות חשבונאית) של ההפחתה בשווי של כלל החברה, שבה כל מניה מייצגת נתח שווה.
 
דיון משפטי
 יחסי דבוקה
 
“And now you are and I am and we're a mystery which will never happen again.”

E.E. Cummings
 
הכל יחסים: אחת החוזקות הגדולות והמשמעותיות ביותר של החוק, מה שהופך אותו לראוי שנקדיש לו חיים שלמים של חקר ולמידה (או שנסתפק במחשבה מעמיקה אחת לפני שנרדם), היא "הסכמתו" של הדין להכיר בטבע האנושי ולעבוד איתו, או, לכל הפחות, לווסת את עוצמת ההתנגחות בו. למדעים המדוייקים אין את היכולת או את האומץ או את המניע, להפסיק לנסות לפשט את מה שלא ניתן להסבירו, והם מתקשים לקבל את הנעלם הרועש והבלתי מוסבר, כמרכיב אינטגרלי במשוואה - כמו שהוא, עם כל מה שיש בו. מדעי החברה בוחנים דברים ממעוף הציפור ולא תחת מיקרוסקופ (ומי שעוד לא יודע היכן מצויה העדפתו התפיסתית, שישאל את עצמו, מה מרתק יותר: שאלת המוטציה של וירוס הקורונה שמקורו בבע"ח ולאחר התאמתו הוא יודע להיטפל גם לתא האנושי, או לחילופין, שאלת האחריות המדינית-חברתית-כלכלית של סין, בהיותה מדינת המקור של המגפה). במילים אחרות ובאופן אנאלוגי, כשם שזוגיות - שתחזוקתה היא בגדר פסיכולוגיה ארגונית - לא תצליח להתחמק מהתמודדות עם מרכיבים קליניים-מבולגנים של אהבה ותשוקה, שאינם ניתנים לריסון באמצעי שידול, ואינם ניתנים להשקטה בהנמקה הגיונית, כך גם עולם המשפט המיישם סדר חברתי פרגמטי, נדרש לעשות זאת על רקעם של אתגרים אנושיים, כשהפתרונות אותם הוא מייצר, צפויים לבסס הצלחה יחסית. זה הרבה.
יש משהו צנוע ועניו הראוי להערכה, במערכת המשפטית השואפת לקיים שוויון בין מערכי הכוחות והאינטרסים השונים הפועלים (שוויון יחסי ולא מתמטי, כמובן), בשעה שהיא עושה זאת, על בסיס ההבנה וההודאה המלאות, כי סדר אכן יתקיים, אך זאת, גם לצד התמודדות עם גורמים בלתי נשלטים, שיזכו למקום של כבוד (אמרנו כבוד, לא בהכרח הסכמה). בתוך הסדר, פונתה גם פינה לתוהו ובוהו, ועולם המשפט מדגים בהצלחה יחסית, את נפלאותיה של כיתת לימוד אינטגרלית שאיננה מוותרת על אף אחד. זה כמעט אירוני, ובוודאי שפרוגרסיבי, שעולם המשפט, שבמהותו הוא מחפש לייצר סדרים ולקבוע היררכיות בין גורמים וחובות וזכויות, לוקח בחשבון וברצינות רבה, גם מרכיבים מרדניים.
מסתוריות היו, ומסתוריות נותרו, הסיבות שמדביקות בני זוג או מקבץ של אנשים, אחד לשני וזה לזה. זר לעולם לא יבין זאת ומבחוץ, עשוי החיבור להיראות תמוה, מפתיע, ובאופן תדיר אפילו גרוטסקי. אבל מי שחש בנוח עם עובדות מוצקות, לא יטרח להתכחש לקיומם של חיבורים אנושיים שקשה להסבירם (אפילו להצדיקם) ושכנגד כל הסיכויים, הם ממשיכים לחיות ולבעוט, עשורים ארוכים ומלאים - לטוב, לרע ולמכוער. בשלב כזה, שאלת "מרכיבי הדבק" מאבדת מתוקפה או ממשקלה והשאלה הרלבנטית הנותרת היא, מהי משמעותה, ומה הן השלכותיה של חבירה זו?
בארץ ובעולם, דיני התאגידים משקיעים מאמץ רב, בבחינת ההשפעות החיצוניות והפנימיות על התאגיד, ובראש פירמידת גורמי ההשפעה, נמצאים בני האדם, כיחידים או כקבוצה. אחרי אלה, נמצאים גורמים חלשים יותר (או משפיעים פחות), הכוללים מגפות, שריפות, צונאמי ושאר איתני הטבע. על כן, אין להתפלא, איפוא, שדיני התאגידים הם ענף שהתמקצע בתחום סודות החבירה שבין הפרטים שבקבוצה, והשפעתם על הקבוצה הגדולה יותר, שבה הם נכללים. דיני התאגידים הם דיני סוציולוגיה למתקדמים, ובעוד שעולם המשפט העסקי, היה שמח, אולי, לראות את עצמו כעולם אשר צועד קדימה ומנותב לעד, משיקולי עלות-תועלת וכדאיות כלכלית, בפועל, הוא מוצא את עצמו, חדשות לבקרים, מתמודד עם מניעים אנושיים הכוללים גם את כוחותיה של קבוצה, שפשר התגבשותה, לרוב, כלל איננו ברור. אי-הבהירות האינהרנטית למי שנמצא מחוץ לה, באשר לסיבות גיבושה של הקבוצה והצלחותיה ככזו, הובילה מחוקקים בכל העולם, להניח הנחות תקפות מספיק, ועל בסיסם לקבוע חזקות, במסגרת סלילת נתיבים המאפשרים לכולם לצעוד בהם, מבלי שאף אחד יידחף החוצה.
בעשור החולף, בתי המשפט בדלוור, נדרשים לבחון את מרכיביה של "דבוקת שליטה" - מה יוצר אותה? ומתי הדין יטיל עליה חובות משפטיים? הדיון המשפטי בתחום זה הוא מרתק בשני מובנים עיקריים. ראשית, לא כל חבירה, עוצמתית ככל שתהיה, מגבשת את הסטטוס המשפטי "דבוקת שליטה", הנושאת בחובות ובזכויות משפטיים. שנית, ומסיבות שנתהה על קנקנן ולעומקן בגוף הניתוח המשפטי, הדיון בדבוקת שליטה בדלוור (ולהערכתי גם במקומות נוספים בעולם) מתעורר פעמים רבות מאוד, לצד דיון בדוקטרינה משפטית אחרת - דילול הון. מדוע זה? לאחרונה, ניתנה בבית המשפט העליון בדלוור, הלכה חדשה המתייחסת להגדרתה של "דבוקת שליטה" הנושאת בזכויות וחבה בחובות, והדיון ב- Court Reporter זה יתמקד במבחני ההגדרה, באופן יישומה הראוי, ובהלכות המחייבות בתחום זה בדלוור.
 
סוגיות משפטיות בפסקי הדין
 
טענה לקיומה של דבוקת שליטה במסגרת המחלוקת על סטנדרט הביקורת השיפוטית"האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות; "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי לטובת הדירקטוריון; מהו מידע מהותי לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, ושיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי פרוקסי; חשיבותם של מסמכי הפרוקסי; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; חובת הגילוי של הדירקטורים לאסיפה - מהותה, משמעותה ואימתי היא אינה מבוצעת כראוי?; חובת הגילוי הנאות של הדירקטוריון והקשרה ל"אפקט המטהר" של הצבעת האסיפה; מה דירקטוריון נדרש לגלות לאסיפת בעלי המניות כאשר הוא מבקש את אישורה?; מיהו בעל השליטה בחברה; המבחנים לקביעתה של דבוקת שליטה.

האם משקיעים שתיאמו אסטרטגיות השקעה במשך עשרות שנים, התגבשו לכדי דבוקת שליטהמיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; זכותו של בעל שליטה למכור את אחזקותיו בחברה; האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; האם "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות יכול "לטהר" גם עסקאות שחל עליהם סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה (עסקאות חברה עם בעל השליטה)?; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; הטבה לא הוגנת לבעל השליטה בעת מכירת שליטה; מהן עסקאות בעלי שליטה?; האם "עסקאות צדדיות" בין בעל שליטה מוכר לבין הקונה, מציב את בעל השליטה בניגוד עניינים ובהפרת חובותיו כלפי יתר בעלי מניות המיעוט?
 
קטלוגה של עילת תביעה של דילול כעילת תביעה נגזרת והלכת Gentile הקובעת חריג בהתקיימה של שליטה בחברההאם הצלחת הנתבעים לאכוף פורום נבחר בהסכם בעלי המניות, משמעו כי קם כלפיהם השתק שיפוטי והם אינם רשאים להעלות טענות מקדמיות כדוגמת היותה של עילת התביעה נגזרת ולא ישירה, לאחר העברת התיק לפורום הנבחר?; האם ניתן להחיל את הלכת Gentile הקובעת את התנאים להכיר בדילול הון כעילת תביעה דואלית - הן ישירה והן נגזרת - גם במקרים שאין שליטה בחברה?; אימתי תוכר קיומה של "קבוצת שליטה"; על טיבן וטבען של תביעות נגזרות; דילול מניות בעלי מניות המיעוט שלא כדין על ידי בעלי השליטה - אימתי כתביעה נגזרת ואימתי כתביעה ישירה של בעל מניות מיעוט בגין נזקיו?; הלכת Gentile הקובעת את החריג כי כאשר העברה אסורה של נכסי חברה נעשית לבעל השליטה וכוללת העברה הן של תמורה פיננסית והן של כוח הצבעה הניטלים מהמיעוט - אזי עילת התביעה היא ישירה ונגזרת; מדוע העברה אסורה של נכסי חברה ודילול הונה מקימים עילת תביעה נגזרת השייכת לחברה?; מדוע כאשר פעולת דילול אסורה או העברה אסורה של נכסי חברה פוגעת גם בשווי אחזקות בעלי המניות נותרת עילת התביעה בגדר נגזרת השייכת לחברה?; אילו תנאים לפי הלכת Gentile מקימים זכות תביעה דואלית כלומר גם נגזרת וגם אישית של בעל המניות?; האם יש להחיל את הלכת Gentile באופן נרחב או באופן דווקני?; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; הטבה לא הוגנת לבעל השליטה בעת מכירת שליטה; מהן עסקאות בעלי שליטה?; מטרתה של הטלת חובות אמונים כלפי בעלי השליטה בחברה; האם "עסקאות צדדיות" בין בעל שליטה מוכר לבין הקונה, מציב את בעל השליטה בניגוד עניינים ובהפרת חובותיו כלפי יתר בעלי מניות המיעוט?; דוקטרינת "העסקה המשולבת" אשר על פיה יתייחס בית המשפט אל שרשרת של עסקאות כאל עסקה אחת וכאל מקשה אחת; המבחנים לקביעה כי מספר עסקאות היוו למעשה עסקה יחידה אחת שבוצעה בשלבים; עקרונות הלכת Tooley; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית.

המבחנים לקביעתה של "דבוקת שליטה" לצורכי הפיכתה של עילת הדילול לעילת תביעה דואליתהמבחנים להוכחת דבוקת שליטה בחברה; עילת דילול הון והפיכתה לעילת תביעה דואלית - הן נגזרת והן ישירה - בהתקיים דבוקת שליטה; הנפקת מניות סוג כמבצרת שליטה של חלק מבעלי מניות החברה ופגיעה במיעוט; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; הקשר שבין קיומו של בעל שליטה בחברה ובין הפיכת אירוע דילול הון כמקים גם עילת תביעה ישירה של בעל מניות המיעוט; באלו מקרים דילול הון יגבש הן עילת תביעה נגזרת והן עילת תביעה ישירה של בעל המניות?; מהן עסקאות שהן בבחינת ביצור שליטה אסור?; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור - מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; דילול הון אסור והקשרו לשאלת בירור התביעה כייצוגית או כנגזרת; עילות תביעה ישירות ועילות תביעה נגזרות; הלכת Gentile הקובעת את החריג כי כאשר העברה אסורה של נכסי חברה נעשית לבעל השליטה וכוללת העברה הן של תמורה פיננסית והן של כוח הצבעה הניטלים מהמיעוט - אזי עילת התביעה היא ישירה ונגזרת; מדוע העברה אסורה של נכסי חברה ודילול הונה מקימים עילת תביעה נגזרת השייכת לחברה?; מדוע כאשר פעולת דילול אסורה או העברה אסורה של נכסי חברה פוגעת גם בשווי אחזקות בעלי המניות נותרת עילת התביעה בגדר נגזרת השייכת לחברה?; אילו תנאים לפי הלכת Gentile מקימים זכות תביעה דואלית כלומר גם נגזרת וגם אישית של בעל המניות?; האם יש להחיל את הלכת Gentile באופן נרחב או באופן דווקני?; השמירה וההגנה על נכסי חברה במסגרת חובתם של דירקטורים בחברה לפעול כנאמן לנכסיה; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור - מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; מיהו בעל שליטה בחברה?; טבען של עילות תביעה בדבר דילול הון. 
 
קלאסיקה:
 
טענות של דילול הון אסור בחברה מגבשות עילות תביעה נגזרות בלבד, משום שדילול בערך הון המניות של החברה הוא התוצאה המתחייבת (מנקודת ראות חשבונאית) של ההפחתה בשווי של כלל החברה, שבה כל מניה מייצגת נתח שווה. 


לקריאת פסקי הדין המלאים
ניוזלטר 290 (זכויות עובדים - חובות חברה)
גליון מספר 289 (מגבלות זכות העיון במסמכי חברה)
גליון מספר 288 (תפיסת נכסי חברה חייבת)
גליון מספר 287 (הטבה למנכ"ל בעסקת מיזוג)
גליון מספר 286 (אפרופו אפרופים)

 
ניוזלטר 295 (שאלה של תזמון)
ניוזלטר 294 (MFW overkill)

ניוזלטר 293 (מיהו הדירקטור העצמאי)
ניוזלטר 292 (סיוע ברכישת מניות חברה)
ניוזלטר 291 (משפטי העשור)
What Does GCL do?
GCL - Global Comparative Law
Facebook
Website
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות
contact@gcl.co.il   08-9229552   ת.ד. 268, מודיעין

www.gcl.co.il/LawRev  






This email was sent to <<Email Address>>
why did I get this?    unsubscribe from this list    update subscription preferences
GCL - Global Comparative Law · בת חן · ת.ד. 110 · מושב חרות 4069100 · Israel

Email Marketing Powered by Mailchimp