Copy
GCL
Global Comparative Law
משפט משווה גלובלי
האתר הישראלי היחיד למשפט משווה בדיני תאגידים
חיפוש פסיקה בארה"ב, אנגליה, קנדה, אוסטרליה וסינגפור

www.gcl.co.il
The Court Reporter
Our global legal news on Your desk
www.gcl.co.il/LawRev  

הלכות חדשות בעולם
דיני חברות - דיני ניירות ערך - משפט עסקי
הבראה ופירוקים - איגוח - מתווכים פיננסים

ניוזלטר 302 - 25/03/2020

חברי מערכת:
ד"ר צבי גבאי
ד"ר דב סולומון
יפתח אבן טל
ורד שיידמן - עורכת ראשית
עיקרי ניוזלטר זה
 
דד-ליין
  • משמעותה של הודעה המוקדמת ואי-מילויה במועד שנקבע לכך במסמכי ההתאגדות של החברה.
  • לוחות זמנים – משמעו של מנגנון חוזי מורכב המאפשר דחיית תאריך סגירה בעסקת מיזוג ולאחריה, מסירת הודעת ביטול.
  • מועדים להגשת מידע על מועמדים לדירקטוריון מטעמם של בעלי המניות והשלכות הפרת מועדים אלו.

קלאסיקה:
  • תקנון החברה הינו חלק מחוזה רחב אשר חל ומחייב את כלל הדירקטורים, נושאי המשרה ובעלי המניות, ואשר נוצר בדלת אמותיו החוקיות של חוק החברות הכללי של דלוור.
 
דיון משפטי
 דד-ליין
 
“Deadlines have a lousy name. Call them live-lines instead. That’s what they are.”    
 
Seth Godin
 
צד מתוחכם לחוזה: נאמר זאת בעדינות - סין היא צד מתוחכם לחוזה! על כל המשתמע מכך. כך גם ישראל, שבימים אלו היא מבטאת מעמדה זה, בבחירה לנקוט בצעדים דרסטיים ודרמטיים במיוחד (מבחינה דמוקרטית בוודאי), בסמוך מאוד להתפרצות המגיפה, בניסיון למדר ולמגר אותה, ובשאיפה לקיים ולמלא ברצינות רבה, התחייבות חוזית גלובלית (כזו המעוגנת בעיקר בהסכמות בעל פה) כלפי הציבור המקומי וכלפי הציבור העולמי כאחד. יפן, אף היא, צד מתוחכם להפליא להסכם, אשר נכון לכתיבת שורות אלו, ובחלוף שבוע לסגר כמעט מוחלט שכפוּ על עצמן מדינות רבות בעולם (בהנחה ובתקווה שזהו הפתרון), עדין מעדיפה להגן על כלכלתה המקומית בעיקר, ומתוקף זה, היא טרם השכילה, על אף האמצעים המצויינים העומדים לרשותה, להטיל סגרים באותה דרגת החומרה שהספיקו לעשות יבשות שלמות מסביבה (אל יפן ניתן לצרף גם את אנגליה שעד שלשום בערב, שעון ההשקמה של ג'ונסון כלל לא פעל, והערב, עם ההודעה הדרמטית על ההידבקות של הנסיך צ'ארלס, הוא כנראה גם לועס את המגבעת האנגלית שלו, ברגעים אלה ממש). ולגבי רוסיה, אין מה לדאוג - שם אין קורונה ולשם היא גם לא תגיע! ואם אנחנו כבר בנושא, מומלץ בחום להפסיק לעשות כזה ביג-דיל מצ'רנוביל. הרוסים כבר מזמן התגברו על הטראומה, הגיע הזמן שגם אנחנו.
רוצה לומר - בסוף היום, מדינות העולם הם צדדים מתוחכמים לחוזה תקף, שבמסגרתו הן מחוייבות להבטיח את שמירת בטחונם ובריאותם של כלל אזרחי הגלובוס. מכוח היותם צד מתוחכם לחוזה, הן מחוייבות לגלות בתקופה הקרובה, אחריות קצת יותר קולקטיבית (זאת מבלי לפגוע, חלילה וחס, בכבוד הבסיסי לזכויות הפרט), בהקשרה הנקודתי של מגיפה חוצת-גבולות המצריכה התייחסות, ואשר איננה צפויה לצ'פר תרבויות "לא מחבקות" או לפסוח על מדינות המונהגות על ידי שליטים שאינם נרתעים מ"קימוטה" של עובדה או שתיים, כדי לכפות, ברמת התודעה הציבורית, מציאות אלטרנטיבית מועדפת.   
קל לנחש מה יעסיק בעשור הקרוב (שרק אתמול נפתח), את עולם המשפט הגלובלי, לכשיחזור לפעילות מלאה: להערכתי, אלו תהיינה סוגיות משפטיות הנסובות סביב שאלות מגוונות של חובות משפטיות, נזיקיות וחוזיות, והאחריות בגין הפרתן, בנסיבות קיצוניות של פנדמיה. "שאלות האחריות" הן שאלות קלאסיות, המאפיינות עולם המתאושש ממשבר עמוק או ממגיפה (זאת בכפוף להנחות האופטימיות: א. שזה יסתיים; ב. בקרוב; ג. בטוב). בהקשרן המסחרי של "שאלות האחריות", אזי את החשובות וה"כבדות" שבהן, אשר צפויות להעסיק את בתי המשפט במעלה ובמורד קווי האורך והרוחב של הגלובוס, ניתן לחלק, להערכתי, לשתי קטגוריות: הראשונה, תעסוק בתוקפם המחייב, אם בכלל, של תנאים חוזיים מפורשים שהסתבר כי הסיכוי להצליח למלאם, במועדם, בנסיבות של מגיפה ובצל הגבלות שלטונית שנכפו ואשר הכבידו על "מהלך העסקים הרגיל" של המסחר, שאף לאפס. השנייה, הולדתן של חובות חוזיות (גם בעל פה) בתקופת המשבר, כלפי גורמים שונים בעולם, מתוקף מעמדם השלטוני של אותם הגורמים, לנקוט בפעולות מניעה או הפחתת נזקים, במועד שעוד ריאלי לבצע אותן.
ל"שאלות האחריות" מרכיבים רבים, והם צפויים לזכות לדיונים מחודשים, ולמתן משקלים חדשים. "לוח הזמנים" הוא אחד מהמרכיבים החשובים במסגרת "שאלות האחריות". באופן עקרוני, לוח זמנים הוא מרכיב חיוני, בוודאי שהכרחי, להפוך רעיון או שאיפה, לדבר מה בר-קיימא. בלי שעון עצר בחלקה הקדמי של האונה המצחית של המוח, אין לאף אדם את הכוח להוציא אל הפועל, והוא נותר עם רעיון שרצינותו הולכת ומתמוססת, רק משום שלא עלה בידיו לתחום את ביצועו ללו"ז פרגמטי. עבודה תובענית בקצב קדחתני, היא זו המאפשרת את העמידה בלוחות זמנים, והסטרס סביבה, הוא גם זה שהופך את ה"סטופר", למרכיב לא אהוד במיוחד במשוואה (בהשוואה ליתר המרכיבים הנדרשים למלאכת הבריאה והעשייה - חזון, אמונה, רעיון, שותפים, מימון, וכו'). אולם, עם זאת, רובנו גם נסכים כי בלעדיו, בלעדי הדד-ליין, הרעיון שהגינו או המטרה שביקשנו להשיג, צפויים להפוך לבלתי רלבנטיים. בעוד שלוח זמנים אינו מבטיח איכות, הוא מבטיח מימוש, וכנראה שרק על אחד מהם ניתן להתפשר.  
שאלה משפטית חשובה ומעניינת הקשורה בלוח זמנים, מתייחסת למאפייניו החוזיים: האם מדובר במרכיב מהותי או טכני, לקיומו של החוזה? התשובה לשאלה זו, היא חשובה גם להגדרת טיבה של ההפרה (האם ההפרה היא מהותית או טכנית בלבד?), ולצד שאלה זו, מתווספת גם שאלת מידת "תחכומו" של הצד המפר של החוזה, לצורך קביעת האחריות שתוטל, בגין אי-עמידה בלוח הזמנים. בימים מורכבים (אך מעניינים) אלו, Court Reporter זה ידון בשאלת לוחות הזמנים למילוי תנאים חוזיים, והקשרה לשאלות של אחריות למילוי או להפרה של החוזה. 
 
 
סוגיות משפטיות בפסקי הדין
משמעותה של הודעה המוקדמת ואי-מילויה במועד שנקבע לכך במסמכי ההתאגדות של החברההאם על בית המשפט להתערב בסכסוך בין בעלי מניות שעניינו - האם בעל מניות יכול להעלות את הצעתו על סדר יומה של האסיפה הכללית השנתית של החברה, על אף שלא עמד בחובתו להגיש הודעה מוקדמת על רצונו להביא סוגיה להצבעה?; מינוי דירקטורים על ידי בעלי המניות; הדרישה למתן הודעה מוקדמת כתנאי להתערבות של בעל מניות בסדר יומה של האסיפה השנתית.
 
לוחות זמנים – משמעו של מנגנון חוזי מורכב המאפשר דחיית תאריך סגירה בעסקת מיזוג ולאחריה, מסירת הודעת ביטולמועדי דחיית עסקה ומועדי ביטולה; משמעו והשלכותיו של סעיף השקעת "מאמצים סבירים" להביא לסגירת עסקת המיזוג; האם "השקעת מאמצים סבירים" לקראת סגירתה של עסקת מיזוג משתכללת לכדי הודעה על רצון צד לדחות את מועד הסגירה, או שמא היה עליו למסור הודעה על כך במפורש?; העיקרון החוזי של "יזהר הקונה" ושילובו בהסכמי מיזוג בין צדדים מתוחכמים הכוללים סעיף של מצגים והתחייבויות; שילוב עקרון "יזהר הקונה" עם התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וכיבוד עקרון החופש החוזי; חוזים מסחריים ואכזבת קונה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה.
 
מועדים להגשת מידע על מועמדים לדירקטוריון מטעמם של בעלי המניות והשלכות הפרת מועדים אלובעלי מניות כצד מתוחכם לחוזה, המחוייבים לעמוד בלוחות זמנים לביצוע פעולות כקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה; מועדים ולוחות זמנים חוזיים להגשת מידע על מועמדים לדירקטוריון מטעמם של בעלי מניות; זכויות חוזיות של בעלי המניות למנות דירקטורים מטעמם; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזה ותקנון החברה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם.
 
קלאסיקה:

תקנון החברה הינו חלק מחוזה רחב אשר חל ומחייב את כלל הדירקטורים, נושאי המשרה ובעלי המניות, ואשר נוצר בדלת אמותיו החוקיות של חוק החברות הכללי של דלוור.


לקריאת פסקי הדין המלאים
ניוזלטר 296 (דילול ודבוקה) (דילול ודבוקה)
ניוזלטר 295 (שאלה של תזמון)
ניוזלטר 294 (MFW overkill)
ניוזלטר 293 (מיהו הדירקטור העצמאי)
ניוזלטר 292 (סיוע ברכישת מניות חברה)

 
ניוזלטר 301 (בין חתימה לסגירה – חלק שני)
ניוזלטר 300 (בין חתימה לסגירה – חלק ראשון)
ניוזלטר 299 (זכויות הצבעה)
ניוזלטר 298 (הבוקר שלמחרת)
ניוזלטר 297 (תמורה הולמת)
What Does GCL do?
GCL - Global Comparative Law
Facebook
Website
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות
contact@gcl.co.il   08-9229552   ת.ד. 268, מודיעין

www.gcl.co.il/LawRev  






This email was sent to <<Email Address>>
why did I get this?    unsubscribe from this list    update subscription preferences
GCL - Global Comparative Law · בת חן · ת.ד. 110 · מושב חרות 4069100 · Israel

Email Marketing Powered by Mailchimp